Old Mattot Arim

מכתב החייל הכתום מירושלים למג"ד: זוכר את ההאמרים הדולקים אחר ילדים

דברי הסבר: הולדת המכתב כשבוע לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה. סוף כתיבתו ושליחתו בשבוע הרביעי ללחימה, והרי הדברים לפניכם. הגיעני 'צו חריג' לתאריך ה' אלול, 29.8. בעקבות המכתב ואי הגעתי לשירות זומנתי למשפט בפני המג"ד, יום ב', י"א אלול, 4.9

לכבוד המג"ד יוחאי
מ"פ מסייעת נעמן

מכובדי

היות ואני משתדל ככל אדם להיות אדם מוסרי
היות ואני סבור שצה"ל ביצע בחודש אב האחרון פקודה בלתי חוקית בעליל ופשע נגד האנושות, על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, על פי אמנת ז'נבה ועל פי קביעות ידועות של המשפט הבינלאומי, פשע נגד היהדות ונגד הציונות, כשהחריב למעלה מ20 יישובים ועקר 10,000 אזרחי המדינה מבתיהם על לא עוול בכפם ובניגוד לרצונם
היות ועל פי כל הסימנים צה"ל מוכן ומזומן לבצע פשעים דומים ואף גדולים פי כמה ביהודה ושומרון בזמן הקרוב

הריני להשעות בזאת את השתתפותי בשירות מילואים פעיל בצה"ל

כל עוד לא יביעו המדינה ושלוחיה - צה"ל, משטרת ישראל – חרטה רשמית מלאה על מעשים אלו, כל עוד לא תפעל המדינה לתיקון העוולות שבמעשה העקירה, אינני רואה לצערי כיצד אוכל, בהישמע לצו מצפוני, לשוב ולשרת בצה"ל, אחר שדבק בו כתם קלון נורא זה.

לו יציאה מיהודה שומרון וחבל עזה הייתה מותנית בהותרת היישובים הישראליים שם על כנם, תוך נתינת ערבויות בינלאומיות לדבר וכן תוך התחייבות ברורה ורצינית מצד השלטון החדש שלא לפגוע בכהוא זה במתיישבים - או אז הייתי נדרש לשאלות אחרות, כמו

האם נכון להמשיך ולשרת בצבא ישראל, הנסוג משטחי ארץ ישראל?

או בכל זאת יש לחרוק אז שיניים ולקבל את הכרעת הרוב (הברורה!), בכל זאת משום פיקוח נפש הכללי, לבל ימוט הצבא, שעל חוסנו נשענים כולנו?

ומה כאשר הנסיגה גורמת הגברת הסיכון הביטחוני לכלל אזרחי המדינה?

אפשר והייתי משיב על שאלות אלו כך, או דווקא אחרת, וגוזר על עצמי מעשים כאלה ואחרים.

כיום, כאשר הוויתור על חבלי ארץ, תוך פגיעה בביטחון ופיקוח הנפשות ממש (עיין ערך שדרות, אשקלון ועוד היד נטויה) מלווה וילווה כנראה בפשעי מלחמה במימדים בלתי רגילים - גירוש בכפייה של עשרות אלפים ועוד - הכרעתי בסוגיית סירוב פקודה בכלל ומניעת גיוס בפרט נופלת ברורה

גם אם חפץ מנהיג ישראלי הוזה כלשהו להסתלק מיהודה ושומרון אין המדובר בתבוסה צבאית ונסיגה בהולה נוכח צבא אויב מנצח. המדינה יכולה עדיין בהחלט, ולכן גם חייבת, לדאוג לשמירת זכויות האדם של התושבים היהודים באזורים אלה. עליה להתנות עזיבת השטח בהותרת היישובים על כנם, תוך הצבת כוח בינלאומי, למשל, להגנתם. אבל ההפקרה הפושעת תוך בריחת אמוק הפכה אצל ממשלות ישראל וצבא ישראל נוהג קבוע זה זמן, עיין ערך צד"ל, מדחת יוסוף, הרב בנימין הרלינג, יונתן פולארד ועוד ועוד.יחד עם אחים רבים בעם ישראל

סבבתי בשלהי הקיץ האחרון בשדות קטל הנפש בואכה חבל קטיף, והשתתפתי גם בפעולות המחאה בעמונה. אשר ראיתי בעיניי – הרובוטים במחסום כיסופים; ההאמרים, הזכורים לי היטב משירותי הצבאי, הדולקים אחר ילדים וילדות בשדות הנגב המערבי, למען החרב בתי אנשים טובים; שורה ארוכה ארוכה קצינים שלובי ידיים במשקפי שמש אטומות, חלקם אף מחייכים קלות, ניצבים נוכח זוועות אלימות מג"ב והמשטרה בעמונה ומצעד הפצועים זבי הדם במקום – מראות אלו ועוד פעלו את פעולתם המוכרחת עליי. לילות בלי שינה ובירור שכלי מעמיק הביאוני אחר כך להכרעה הקשה בדבר השעיית שירות המילואים.

אינני מסוגל, למעשה, לעטות עליי שוב את מדי צה"ל, ואינני יודע כיצד אפעל אם איאלץ לעשות כן. ודאי שאתנגד לכל פקודה בלתי חוקית, כעין אלה המתוארות ואחרות, ואראה חובה לעצמי לפעול לסיכולה עד כמה שידי מגעת.

למען שלומנו ועתידנו כאן, למען רעייתי ובני שאני דואג להם כה, אנוכי הקטן מבקש להצטרף אל אותם יחידים הזועקים בכל עת, וקולם אינו נשמע כמובן: 'המלך הוא עירום!'. צה"ל מבצע פשעים גלויים וחמורים למדי, כפי שתואר, כנגד אזרחי מדינת ישראל. אני מתחייב בעזרת ה' להשתדל ולעורר הציבור להשעיית גיוס זמנית או כל אקט אחר שיידרש, למניעת השקיעה המוסרית, בצה"ל בכלל ובחברה ובמדינה בפרט.

על החתום,
אלחי סלומון מ.א 6344918.



נ.ב: עוד אני מתכונן לשלוח מכתבי זה אליכם פרצה לה מלחמת לבנון השנייה, או – כך על פי ראש הממשלה אהוד אולמרט – מלחמת שלום ההתכנסות.

היות ו"אמרנו לכם", היות ונמניתי על המתנגדים בכל פה לבריחת צה"ל מלבנון לפני כ 6 שנים;
היות ובשל בריחה-בגידה סהרורית ומחפירה זו אני נדרש כעת להקריב את חיי בגבול הצפון;
היות וידי צה"ל כבולות באופן מזעזע ומטריד - או הוא כבר כובלן בעצמו לעצמו - והוא אינו פועל כנדרש לעצור את ירי הטילים זה השבוע הרביעי ללחימה;
היות והוריי, אחיי ואחיותיי הקטנים ומאות אלפים תושבי הצפון נעים ונדים בשל כך כפליטים זה שבועות ברחבי הארץ, ובשובם לביתם הם נאלצים להסתתר במקלטים ולספוג מטחי טילים בלתי פוסקים; וכפי שצוין צה"ל עדיין אינו רואה לנכון להכות באויב ולצאת להגנתם באופן המתבקש (פעולה קרקעית-אווירית נרחבת בעומק השטח, למשל, וראה דברי רמ"ט פיקוד צפון לשעבר רפי נוי, רשת ב' 2.8.06 "צה"ל פשוט לא נכנס ללחימה..");
ובעיקר היות וניצחון בצפון יוביל קודם כל, כך על פי רוה"מ, לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ביהודה ושומרון כפי שתואר לעיל; ואני הלוא משתדל ככל אדם להיות אדם מוסרי

הריני להודיע בזאת כי לא אתייצב לשירות מילואים, גם לא בצו 8

כל עוד לא יכה צה"ל באויב כפי שהיה נוהג כל צבא אחר בהגנה על ערים ומחוזות שלמים במדינתו, המופגזים מדי יום תוך גביית חיי אדם רבים
כל עוד לא תפקח עיניה הממשלה לראות האיוולת שבתוכנית 'ההתכנסות' ותודיע על ביטולה המוחלט, וכל עוד לא יובטח כי צה"ל מסיר ידיו מכל פשע מוסרי כעין זה
אינני רואה צורך מיוחד למות על מזבח רעיונות ההבל וחוסר האחריות הלאומית של אי אלה פוליטיקאים מושחתים-הזויים, השולטים כעת בכיפה.